<h1>האשכול — רצב"א, פרק כל הצלמים</h1>
<h2>דף כז.</h2>
נטל ממנה עצים אסור בהנאה, הסיק בהם התנור אם חדש יותץ, שמחזיק התנור ומחסמו, ישן יוצן. ולפמ"ש שהלכה כרי"ו אפי' חדש די אם יוצן שאין עצי אשרה לבד מחזיקים אותו שאם יסיקו שנית יתחזק יותר. ואף שאמרנו לרי"ו נמי לכתחלה לא עבדינן זוז"ג, הכא התנור אינו גוף הנאסר ועוד אי אמרת יותץ מופסד כל התנור ואין תקנה והא ודאי כדיעבד חשוב. אבל תנור ישן דסגי לי' ביוצן אסור לאפות בהיסק זה של עצי א', אע"ג דאיכא למימר ה"נ זוז"ג האפי' ע"י התנור והעצים, מ"מ אסור דהוי כלכתחלה כיון דאפשר לאפות ע"י עצים אחרים. ובגמ' מסיק כרבי דאמר יש שבח עצים בפת והוי אסורא בעין הלכך אפי' בדיעבד אסור אם הם עצי אשרה אפי' נאפה על הגחלים ל"ש מקלא קלי אסורא דבע"ז שאפרה וגחלי' אסורי' [ע"ז מ"ג ע"ב] ל"ש עצים ל"ש אפרה ל"ש גחלים אם אפה בהם אסור דיש שבח אסור בפת, והיכא דפת אסור' ונתערב' באחרות יוליך הנאתו לים המלח ומשתרי לי' כולהו כ"כ הגרי"צ, משמע הנאת כולה פת, דאי הנאת עצים קאמר לישרי נמי... [צ"ל הפת אפילו בלא תערובת ור"א לא התיר אלא בתערובת] והכי מסתבר כל שיש תערובת אסור הנאה בהאי חתיכה גופא אין לה היתר להוליך הנאה לים המלח, דבפ"ב [ע"ז ע"ד ע"א] מסקינן יי"נ גמור שנתערב ביין אין לו היתר אפי' למכור הכל לגוי חוץ מדמי אסור שבו, ולא שרי בתקנתא זו אלא חבית בחביות אחרות וחזי לן דנתערבה פת באחרות דמשליך הנאה ליה"מ ומותרות אפי' באכילה מדתני תקנתא... [חסר] ולא קאמר חוץ... והאי גברא דאתערב לי' חביתא סתם יינם בחמרי' אר"ח שקול ד' זוזי ושדי בנהרא ואידך תשתרי לך בהנאה ולא שרי בשתי' שאני יי"נ דאסורו בגופו דנגע בו הגוי, אבל האי פת אין בו אסור אלא הנאת עצי אשרה ואי משליך הנאה ליה"מ אזלה הנאה זו וליכא אסור בפת עצמו. נטל הימנה כלומר מן האשרה כרכור, פי' עץ עשוי לאריגה אב"ה, ארג בו את הבגד הבגד אב"ה נתערב באחרות ישליך הנאה ליה"מ, אבל בלא תערובת לא מצינו לו היתר אף דקייל"ן זוז"ג מותר הכא חד גורם לעשיה איכא. והא דפריך בירוש' רב יעקב אהא דאמרינן ארג בו בגד אב"ה והתנן גבי יי"נ ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יי"נ ומשני תמן אין דרך ב"א ליקח מן הגוי ברם הכא דרך ב"א ליקח מן הגוי וחיישינן שיחזור וימכר לישראל... מיהו למדנו מזה דלא שרי למכור דבר אסור שאינו ניכר היכא דאיכא למיחש שיקנה ישראל וה"נ אי' בכ"ש [פסחים מ' ע"א] האי ארבא... ויש מרבותא שאמרו דהשלכה ליה"מ מהני דוקא בע"ז שתופסת דמי' ולא בשאר אה"נ.
